פריסה היא כלי להפחתת מס השבח במכירת נכס מקרקעין תוך שימוש בנתוני ההכנסות האישיות של המוכר במס הכנסה. הפריסה נועדה להפחתת שיעור המס המשוקלל של הנישום תוך ניצול מדרגות המס השולי שטרם נוצלו על ידו ותוך ניצול נקודות הזיכוי, במידה ולא נוצלו. ונפרט:
סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין קובע כי לצורך חישוב מס השבח, רשאי אדם שמוכר נכס מקרקעין לבקש פריסה של הרווח הריאלי לחלקים שנתיים שווים, לתקופה של עד ארבע שנים המסתיימות בשנת המכירה, ואולם לא יותר מתקופת הבעלות בנכס.
במכירת מקרקעין שנרכשו לפני 7.11.2001 שיעור מס השבח החל על יחיד בגין השבח הריאלי עד ליום 6.11.2001 הוא בשיעור 47% (לשנת 2019), שיעור מס השבח בגין יתרת השבח הריאלי שנוצר מיום 7.11.2001 ועד ליום 31.12.2011 עומד על 20% ושיעור מס השבח בגין יתרת השבח הריאלי שנוצר מיום 1.1.2012 ואילך הוא בשיעור של 25%.
חישוב המס בדרך של פריסה ייעשה על השבח שנוצר עד ליום 6.11.2001 בשיעור של 47% כך ששיעורי המס השוליים מפחיתים את המס הגבוה בשיעור 47% לשיעורי מס נמוכים יותר, כך שעשוי להיווצר חיסכון במס.
למוכר בן 60 ומעלה בשנת המכירה, מדרגות המס יתחילו משיעור של 10% ומעלה מפאת גילו. לעומת זאת, פריסה למוכר צעיר יותר, מתחת לגיל 60, לא בהכרח תועיל שכן מדרגת המס הנמוכה ביותר להכנסתו שלא מיגיעה אישית של מי שטרם מלאו לו 60 הינה החל ממדרגת מס של 31%.
תנאי סף לקבלת החישוב בפריסה הוא הגשת דוחות שנתיים לפקיד השומה במס הכנסה ביחס למוכר וביחס לשנים לגביהן ביקש את הפריסה.
נביא 5 הבהרות מעניינות בנושא:
1. פריסת השבח לבני זוג – שאלה כלכלית חשובה בנושא היא האם במכירת נכס מקרקעין המשותף לשני בני הזוג יראו בשבח כשבח מאוחד של שני בני הזוג יחד או שיראו בשבח כשבח בשיעור של 50% לכל אחד מהם, אז השבח יפוצל לכל אחד מהם. העמדה שנקבעה מאז פס"ד ניר יוסף ואילך, בניגוד לעמדת רשות המיסים בעבר, היא כי יש לבצע פריסה בנפרד לכל בן זוג. המשמעות היא כי ניתן לפרוס שבח לכל אחד מבני הזוג כך ששבח של 1,000,000 ₪ ייפרס לכל בן זוג כך שבכל אחת מ-4 השנים יחול שבח של 125,000 ₪ - סה"כ 500,000 ₪ וזאת במקום 250,000 ₪ בשנה לשני בני הזוג יחד.
יחד עם זאת, חשוב לציין כי שיהוי בבקשת פיצול השבח בין בני הזוג עלול לאיין את הפיצול (פס"ד גפן).
2. תקופת הבעלות בנכס –
2.1. המוכר הוא מקבל מתנה: כאמור בסעיף 48א(ה) לא ניתן לפרוס את השבח לשנים מעבר לשנות הבעלות בנכס, ולדוגמא, לא ניתן לפרוס שבח של 1,000,000 ₪ ל-4 שנים (שבח של 250,000 ₪ לכל שנה) כאשר המוכר הוא בעלים של הנכס רק שנתיים (במקרה זה ניתן לפרוס רק לשנתיים ל-500,000 ₪ בכל שנה).
השאלה שהתעוררה במסגרת פס"ד גוטצייט היא מה שנות הפריסה האפשריות של השבח במקרה בו האחיות הנישומות קיבלו את הקרקע הנמכרת מאימן במתנה בשנת 2007 (האם רכשה את הקרקע שנים רבות קודם לכן) ומכרו אותה באותה השנה בה קיבלו אותה בשנת 2007.
נקבע בפסק הדין, כי לאור תכלית החקיקה בעניין הפריסה שהינה "ביזור ההתעשרות" על פני תקופת צבירתה ולאור עיקרון רציפות המס, יש לאפשר לאחיות לפרוס את השבח גם לתקופת ההחזקה של הזכות בידי נותן המתנה.
2.2. המוכר הוא יורש: לעניין פריסת השבח שנוצר בגין מכירת הנכס, ע"י היורש, רשות המיסים גילתה את דעתה במסגרת החלטת מיסוי בה היא מעניקה ליורש אפשרות לפרוס את השבח גם על תקופת הבעלות של המוריש ואילך, החל משנת המס שלאחר יום הרכישה ע"י המוריש, אך לא תינתן פריסה ליותר מ-4 שנים.
3. פריסה לחברה – הפריסה תינתן אך ורק לנישומים בשר ודם ולא לחברות. במסגרת עירעור על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בעניין טוונטי האנדרד נהריה בע"מ (ופס"ד זהה שניתן בעניין יוניון נכסים בע"מ), ביהמ"ש העליון קיבל לאחרונה את ערעורו של מנהל מיסוי מקרקעין וקבע כי לא תינתן פריסה לחברה אלא רק לנישומים בשר ודם.
4. פריסה למספר נכסים – בהוראות החוק אין כל הגבלה על מספר הנכסים לגביהם ניתן לערוך פריסת מס ולכן יש לאפשר פריסה לגבי נכס אחד או יותר (פס"ד סגל ישראל). יחד עם זאת, החישוב לצורכי הפריסה יהיה חישוב מורכב כפי שנסביר:
5. פריסה על פריסה – לעניין זה נפנה למאמר נפרד בקישור הבא.
לסיכום, פריסה היא כלי שבאמצעותו אפשר לחסוך עד מאות אלפי ₪ לנישומים אך השימוש בו צריך להיות מיטבי ביחס לאופן החישוב וביחס לחידודים של כל מקרה ומקרה וזאת על מנת לייצר את חיסכון המס הגדול ביותר שניתן.
