מיסוי חברות בית

ביום 1.1.2018 נכנס לתוקף תיקון 245 לפקודת מס הכנסה במסגרתו שונו בין היתר הוראות סעיף 64 לפקודה (להלן: "התיקון"). התיקון שמר על מנגנון לפיו יש לייחס לבעלי המניות של חברת הבית את הכנסתה החייבת ואת הפסדיה של החברה, וזאת לפי שיעור מניותיהם של בעלי המניות בחברה.

במסגרת התיקון נקבעו מספר תנאים מצטברים שיש לקיימם על מנת שמעמדה של החברה לצורכי מיסוי יהיה כחברת בית. התנאים המצטברים בתמצית הם כדלקמן:

1. החברה בשליטתם של עד 5 בני אדם ו/או תאגיד;

2. החברה באחזקתם של עד 20 בעלי מניות;

3. החברה איננה "בת חברה" כלומר, אינה מוחזקת במישרין או בעקיפין בשיעור של מעל 80% ע"י חברה שאינה מהווה חברת מעטים;

4. איננה חברה שיש לציבור עניין ממשי בה;

5. בעל מניות בחברת הבית לא יהיה תאגיד שקוף שרשאי לבחור משנה לשנה התמסות כתאגיד שקוף או רגיל;

6. על החברה להחזיק באחד מהנכסים המהווים רשימה סגורה תוך 6 חודשים מיום התאגדות החברה. הנכסים הם בנין, קרקע שעליה ייבנה בנין, מזומנים (משני סוגים בלבד), מניות בחברת בית ומניות בשיעור של מעל 50% באיגוד מקרקעין;

7. ככלל, חברת בית חייבת לעסוק רק בעיסוק ממנו תפיק הכנסות מדמי שכירות. במידה ולחברה אין קרקע (עליה ייבנה בנין) או בנין, העיסוק שלה צריך להיות בחברת בית מוחזקת או בחברה שהיא איגוד מקרקעין מוחזקת (הפקת הכנסות נלוות לדמי השכירות מדיבינד שמקורו באיגוד מקרקעין המוחזק ע"י החברה או הכנסות שנובעות משירותים הניתנים לשוכרים מכוח הוראה חוקית והן לא מהותיות ביחס להכנסות השכירות, לא יראו בכך הפרת התנאי).

8. חברת בית תושבת חוץ רשאית להיחשב כחברת בית ובתנאי שהיא תאגיד שקוף במדינה/ות התושבות ובתנאי שהיא עומדת בכל התנאים המצטברים.

9. חברה לא תיחשב חברת בית אם חל עליה חוק לעידוד השקעות הון; חריג: אם חל עליה פרק שביעי 1 לחוק עידוד השקעות הון המעניק הטבות במס לגבי בניינים להשכרה, תוכל להיחשב חברת בית.

10. הוגשה בקשה להיחשב כחברת בית תוך 3 חודשים מיום התאגדות החברה (ביחס לחברות שהתאגדו לאחר ה-1.1.18). ביחס לחברות שהתאגדו טרם ה-1.1.18 נקבעו הוראות מעבר.


הסדר המס לאחר התיקון קובע, בדומה למצב טרם התיקון, כי הכנסת חברת הבית תיוחס לבעלי מניותיה. המשמעות היא שיש לייחס לבעלי המניות של חברת הבית את הכנסתה החייבת ואת הפסדיה של החברה, וזאת בהתאם לשיעור מניותיהם של בעלי המניות בחברה. לפיכך, שיעור המס שיחול על הכנסה בידי בעל המניות מחברת הבית יהיה כשיעור המס שיחול על בעל המניות.


על מנת למנוע כפילות מס, נקבע כי רווחים ששולם עליהם מס (לפי מדרגות היחיד) וטרם חולקו מחברת הבית ליחיד ו/או לתאגיד שקוף, לא ישולם עליהם בשנית.


לצד מנגנון ההגנה למניעת כפילות המס נקבעו כללים למניעת הטבות מס כפולות כדלקמן: (1) חל איסור על קיזוז הפסדים של בעל מניות כנגד הכנסה מחברת בית כאשר מקור ההפסדים הינו בתקופה שהחברה טרם סווגה כחברת בית; (2) מגבלת הקיזוז תחול גם על הפסדים של בעל מניות שנוצרו לו מהתקופה בה טרם היה לבעל מניות בחברת הבית; (3) הפסדים שנוצרו בתקופה שבה החברה לא הייתה חברת בית, לא יותרו בקיזוז כנגד הכנסת בעל המניות החל מתקופה בה הפכה החברה להיות חברת בית.


לדוגמא בנושא לחץ כאן.


לסיכום, התיקון שמר על מנגנון המיסוי החד שלבי בידי בעל המניות אך חולל שינויים במסגרתם קבע תנאים מצטברים נוספים על התנאים שהיו קיימים טרם התיקון, קבע תחום זמן (3 חודשים) לחברות שהתאגדו לאחר 1.1.18 במסגרתו אפשר לבקש להיחשב כחברת בית לעומת חוסר הגבלת הזמן טרם התיקון (כל שנה בפני עצמה) וקבע כללים רחבים ביחס למנגנון המיסוי שלא נקבעו בחוק טרם התיקון.

בהתאם לסקירה כאמור לעיל, יש לתכנן מראש האם סיווג החברה כחברת בית יגשים את תוצאות המס הנמוכות יותר לעומת תוצאות המס בחלופות הקיימות האחרות ובהתאם לכך לתכנן את המתווה המומלץ ביותר מהבחינה המיסויית.