החוק לצמצום השימוש במזומן התשע"ח-2018 (להלן: "חוק המזומן") נכנס לתוקף ב-1.1.19. לחוק המזומן השפעה על שני היבטים חשובים בקשר לחוק מיסוי מקרקעין כפי שיפורט להלן:
1. הצהרת מקורות המימון של רוכש זכויות במקרקעין:
1.1. החל מה-1.1.19, רוכש זכויות במקרקעין יידרש להצהיר (במערכת המייצגים) מהם מקורות המימון של כספי רכישת זכות המקרקעין (משכנתא, מתנה, שכר עבודה וכו').
1.2. במידה ובמועד הדיווח למשרדי מיסוי מקרקעין (על הרכישה) מקורות המימון של הרוכש טרם ידועים, יציין כי במועד מתן ההצהרה פרטי אמצעי התשלום אינם ידועים לו.
1.3. הצהרה על מקורות המימון לאחר מועד הדיווח: רוכש הזכויות שהצהיר, באמצעות עוה"ד, כי הפרטים אינם ידועים לו במועד ההצהרה, ידווח למנהל מיסוי מקרקעין את מקורות המימון וזאת בתוך 6 חודשים מהמועד שבו החזקה במקרקעין נמסרה לרוכש או ניתנה לפקודתו.
הערה חשובה: יש לשים לב כי במידה והרוכש לא יציין את מקורות המימון בפני עורך דינו במועד הדיווח על רכישת הזכויות, באחריותו של הרוכש לדווח על מקורות המימון באופן עצמאי, באמצעות מערכת חיצונית שלרוכש תינתן גישה אליה (ולא רק באמצעות מערכת המייצגים כאשר לעוה"ד גישה בלעדית אליה).
למען הסר ספק, גם עורך הדין יוכל לדווח על מקורות המימון באמצעות מערכת המייצגים.
2. הצגת קבלות לצורך ניכוי בשומת מס השבח:
2.1. רשות המיסים הודיעה כי החל משנת המס 2019 מנהל מיסוי מקרקעין ינקוט בגישה מחמירה כך שיתקבלו ניכויים ברכישה, במכירה ו/או בהשבחת הנכס לפי סעיף 39 לחוק מיסוי מקרקעין רק כנגד קבלות.
2.2. מוכר זכויות במקרקעין שיבקש לנכות הוצאה משמעותית (מעל 11,000 ₪) במסגרת שומת מס השבח שלא כנגד קבלות, מנהל מיסוי מקרקעין יסווג אותו כמי שעבר עבירה לפי חוק המזומן.
2.3. הפחתת תשלום מס השבח: המשמעות היא שמנהל מיסוי מקרקעין עשוי לקבל את ההוצאה שטען לה המוכר כניכוי וזאת תחת ההנחה שהמוכר הצליח להרים את נטל ההוכחה לתשלום ההוצאה המבוקשת כניכוי בדרך אחרת למעט הצגת קבלות (הערכה של עלויות בניה ועלויות שיפוץ).
2.4. עבירה לפי חוק המזומן: במקביל להתרת ההוצאה כניכוי בשומת מס השבח, מנהל מיסוי מקרקעין עשוי לסווג את המוכר כמי שעבר עבירה לפי חוק המזומן כאשר שילם את אותה הוצאה במזומן ו/או בשיק בסכומים הגבוהים מהמותר עפ"י חוק המזומן.
להלן טבלת הכללים של החוק לצמצום השימוש במזומן התשע"ח-2018:
