להלן סקירה דו-חודשית של פסיקה ועוד בתחום מיסוי מקרקעין:
1. תיקון 94 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"-1963
התיקון נכנס לתוקף ביום 29.10.2018 והוא מעניק הטבות מס שונות לקשישים המתקשרים בעסקת פינוי בינוי. בין היתר, מאפשרות ההטבות לקשיש קבלת שתי יחידות דיור חלופיות בפטור ממס רכישה, קבלת פטור ממס שבח במכירת דירה חלופית שקיבל הקשיש מהיזם והוא אינו מעוניין בה, לצד ג’, וכן הטבת מס במקרה שהקשיש מחזיר את הדירה ליזם עצמו כנגד קבלת סכום כספי.
2. ו"ע (מחוזי נצ') 13776-10-16 קיבוץ מעלה גלבוע נ' מנהל מסמ"ק טבריה
קביעת תקופת חכירה בהסכם כך שיהיה בה כדי למנוע הטלת מס (24 שנים ו-11 חודשים), אינה בגדר תכנון מס שלילי, ואין מדובר בעסקה מלאכותית. בנוסף ולמעלה מן הצורך, בנסיבות המקרה הוכח כי העסקה נכרתה בשל טעם מסחרי אמיתי ולא לצורך התחמקות ממס.
3. ו"ע 54736-06-12 (מחוזי י-ם) חברת קסם – קריית ספר מרכזים בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים
העוררת התקשרה בהסכם למכירת מקרקעין לרשות מקומית. ההסכם בוטל, אך המנהל סירב לבטל את העסקה לפי סעיף 102 לחוק, וקבע כי מדובר במכר חוזר. ועדת הערר קיבלה את עמדת המנהל, שכן העסקה הכתה שורשים בקרקע המציאות, בין היתר בשל כך שהחזקה נמסרה לרוכשת והיתה בידיה במשך כ-8 שנים, נעשו התאמות בנכס לצרכי הרוכשת, הזכויות נרשמו על שם הרוכשת וחלק גדול מהתמורה שולם על ידי הרוכשת לעוררת.
4. ו"ע (מחוזי מרכז) 14742-09-16 שכון אזרחי בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין אזור מרכז
מחלוקת בדבר חלוף המועד לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק, ביחס לשומה שנקבעה בהסכמת הצדדים במסגרת פשרה שהוגשה לאחר הגשת ערר. הוועדה קבעה, כי יש למנות את התקופה של 4 שנים לתיקון שומה מיום עריכת השומה לפי מיטב השפיטה, כטענת המנהל, ולא לפי יום עריכת השומה בהסכמה; כן נקבע, כי קיימת בידי המנהל סמכות להאריך את המועד הקבוע בסעיף 85 לחוק לפי סעיף 107 לחוק, אך יש להפעילה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן. נסיבות אלו לא התקיימו במקרה זה, במיוחד כאשר מדובר בשומה בהסכמה.
5. ו"ע (מחוזי י-ם) 56966-02-16 מנצורי נ' מנהל מסמ"ק ת"א
העוררים הגישו בקשה לתיקון שומת מס רכישה בחלוף 7 שנים ממועד רכישת הדירה. העילה להגשת הבקשה התבססה על הנחיה שפרסמה רשות המיסים לציבור כחמש שנים לפני הגשת הבקשה לתיקון השומה. ועדת הערר לא הכריעה האם ניתן להאריך את המועד לתיקון השומה לפי סעיף 85 באמצעות סעיף 107 לחוק, אך קבעה, כי בכל מקרה, גם אם סמכות כזאת קיימת, אין להפעילה בנסיבות המקרה הנוכחי, באשר לא התקיימו נסיבות חריגות המצדיקות זאת.
6. ע"א 1609/16 חברת שי צמרות (אורנית) נ' מנהל מס ערך מוסף פתח תקוה
פסק דינו של ביהמ"ש העליון דוחה את טענות המערערת ומאשרר את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי, שם נקבע כי מעמדה של המערערת שהתאגדה ברמאללה יהיה כ"אזרח ישראלי" לעניין סעיף 1א(ב) לחוק מע"מ וזאת לאור כך שהאדם ששלט וניהל את המערערת בכל הקשור למקרקעין שרכשה החברה ביישוב אורנית הוא אזרח ותושב ישראל. לענייננו, המערערת דיווחה למנהל מיסוי מקרקעין על מכירת המקרקעין ככזו שאינה חייבת במס שבח, תוך שהיא מתבססת על סעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין, טענות שנדחו ע"י המנהל שהוציא לה שומת חיוב במס שבח. נקבע כי דינן של הטענות בעניין חבות מס השבח להתברר במסגרת ההליך המתאים ובפני הערכאה המתאימה.
תודה לעו"ד מאיה כרמי ממשרד עוה"ד מאיר מזרחי ושות' על עזרתה בהכנת הסקירה.