בשנת 1949 נחקק חוק מס עיזבון, התש"ט-1949 אשר שימש למעשה חוק מס ירושה וזאת לאור שיעורי המיסוי הפרוגרסיביים שהוחלו על פי קרבתם של היורשים למוריש (לדוגמה: סוג א' הוא יורש מסוג הכולל את בן זוגו של הנפטר ושיעורי המס המושתים עליו נמוכים משיעורי המס המושתים על סוגי יורשים ב' ו-ג') ובשונה מעקרונות מס העיזבון שלפיהם ימוסה העיזבון לפי מאפייני המוריש או העיזבון.
חוק מס העיזבון בוטל בשנת 1981, אחרי עלייתה של מפלגת הליכוד לשלטון, בשל מגוון סיבות וביניהן: עלות יישומו של החוק עלתה על הכנסותיו ויצרה הפסד לאוצר המדינה, הבטחתה של מפלגת הליכוד לביטול החוק במצע הבחירות שלה, ועוד.
בשנת 2000 פרסמה ועדת בן בסט את המלצותיה. בין היתר המליצה לחוקק חוק מס עיזבון חדש על פי כמה קריטריונים, ובשיעור של 10% על ערך העיזבון נטו של יחידים תושבי ישראל העולה על שני מיליון ש"ח.
הצעת חוק מס עיזבון, התשע"ג-2013 הונחה על שולחן הכנסת בחודש יוני 2013 ולא התקבלה כחוק. הצעות חוק דומות בעיקרן, ואף הצעת חוק זהה, הניחו על שולחן הכנסת ה-18 חברות הכנסת מרינה סולודקין ושלי יחימוביץ'.
הצעת חוק מס עיזבון, לעומת חוק מס העיזבון שבוטל, ביקשה להשית מס עיזבון ולא מס ירושה, על פי מיסוי בשיעור של 10% על כל ירושה מעל 10 מיליון ש"ח. ואולם, ההצעה לא התייחסה למיסוי מתנות, שמועברות היום בפטור, דבר שמרוקן מתוכן את מהותה הכלכלית של הצעת החוק.
בטבלה הבאה נשווה בתמצית את התייחסות המלצות ועדת בן בסט, את עיקרי חוק מס עיזבוןהתש"ט-1949 ואת עיקרי הצעת חוק מס עיזבון, התשע"ג-2013 מתוך התייחסות לנושאי המשנה הבאים:
(א) שווי העיזבון ומהותו;
(ב) מנגנון הפטורים, כללי וספציפי;
(ג) מנגנון הניכויים;
(ד) שיעורי המס;
(ה) מס מתנות;
(ו) העברה לנאמנויות.
לטבלה – לחצו כאן