עדכוני פסיקה במיסוי מקרקעין - גיליון ינואר 2019, ועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עוה"ד

להלן סקירה דו-חודשית של פסיקה ועוד בתחום מיסוי מקרקעין:


1. ו"ע (מחוזי ת"א) 45682-01-17 באור נ’ מדינת ישראל

העורר רכש בעסקה אחת 1/4 מהזכויות בבניין מגורים ובו 11 דירות. לאחר מספר חודשים רכש העורר 1/4 נוסף מהזכויות באותו בניין. מנהל מיסוי מקרקעין מיסה את העורר ביחס לעסקה הראשונה במס רכישה בשיעור דירה יחידה לגבי ארבעה רבעים מכל אחת מהדירות, המצטרפים לדירה אחת, ואילו לגבי יתר חלקי הדירות בעסקה הראשונה וכל חלקי הדירות בעסקה השנייה, מיסה במס רכישה של דירה נוספת. ועדת הערר קיבלה את עמדת המנהל בדבר אופן מיסוי הדירות, אך קבעה כי העורר יוכל לבחור, לפי שווי הדירות, אילו מבין חלקי הדירות יצטרפו לדירה אחת אשר תקבל את ההקלה במס רכישה לדירה יחידה.

2. ו"ע (מחוזי) 44579-08-14, עליזה גבאי ואח' נ' מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים

העוררים הסבו לולים שהיו במשק שבבעלותם לדירות מגורים, וזאת ללא היתר כחוק. בעסקת למכירת הדירות התחייבו ההורים להרוס אותן בסמוך לאחר המכירה. ועדת הערר קבעה כי המוכרים אינם זכאים לפטור ממס שבח לפי חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים – הוראת שעה), תשע"א-2011, במכירת הדירות, וזאת מאחר שמתן הפטור אינו מגשים את תכליתה של הוראת השעה וכן מאחר שלא מקיים המבחן האובייקטיבי בדבר פוטנציאל ממשי להשתמש בדירות למגורים דרך קבע. כן נקבע, כי עלויות הסבת הלולים ליחידות דיור לא יותרו בניכוי בחישוב המס.


3. ו"ע (מחוזי) 29881-03-18 אלל נ' מנהל מס שבח מקרקעין תל אביב

לצורך קבלת הקלה במס רכישה לעולה לפי תקנה 12 לתקנות מס רכישה, על העולה לגור בדירה הנרכשת מגורי קבע ולא מגורים ארעיים או מזדמנים. מגורים לתקופה של 60 ימים בשנה אינם עומדים בתנאי האמור. כן נקבע, כי "עולה" שקיבל את ההקלה במס רכישה לפי תקנה 12, אך לא עשה שימוש בדירה למגורי קבע בחלון זמן סביר ממועד הרכישה, ואינו יכול להצביע על נסיבות המצדיקות ולהבהיר את תכניותיו העתידיות לגבי המגורים בדירה, אינו זכאי להקלה במס רכישה.

4. רע"א 4576/17 חברת יעולה השקעות ומסחר בנדל"ן בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין ירושלים

על החלטת ועדת ערר הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת ערר, ניתן להגיש ערעור בזכות לבית המשפט העליון, וזאת לאור הוראות סעיף 90 לחוק מיסוי מקרקעין.

5. ו"ע 29094-05-18 קופל נ' מנהל מיסוי מקרקעין מרכז

ניתן להאריך את המועד להגשת בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק מכוח סעיף 107 במקרים חריגים, וזאת משיקול של גביית מס אמת. במקרה דנן, הנסיבות הצביעו על כך שייתכן שאף המנהל היה מודע לטעות בשומה, ועל כן דחתה ועדת הערר את בקשת המנהל לדחות ערר על דחיית בקשה לתיקון שומה, על הסף, וזאת על מנת שניתן יהיה לקיים דיון לגופו של עניין.



תודה לעו"ד מאיה כרמי ממשרד עוה"ד מאיר מזרחי ושות' על עזרתה בהכנת הסקירה.


© 2018 by רועי עזרא, עו"ד