עדכוני פסיקה במיסוי מקרקעין - גיליון ינואר 2018, ועדות מיסוי מקרקעין של לשכת עוה"ד

עודכן ב: 5 מאי 2018

להלן סקירה דו-חודשית של פסיקה ועוד בתחום מיסוי מקרקעין:

1. ע"א 74/15 מנהל מיסוי מקרקעין רחובות נ' מליסרון

בית המשפט העליון קבע כי יש לראות בחברות המחזיקות במרכזי קניות כ"איגוד מקרקעין" לצרכי חוק מיסוי מקרקעין, וזאת בהתאם למבחן הנכסים שמחזיק האיגוד. לפי מבחן זה, רק איגוד שמחזיק בנכסים ממשיים, שאינם נטמעים בזכות במקרקעין עצמה, ונכסים אלו אינם ניטרליים ואינם טפלים למטרות האיגוד, יכול להיחשב לאיגוד שאינו "איגוד מקרקעין; כן נקבע באשר למרכזי קניות, כי אין להכיר בנכסים מסוג "עסק חי" או "מוניטין" כנכסים עצמאיים, אלא יש לראות בהם נכסים אשר נטמעים בפעילות השכרת הנכסים, הנובעת מן המקרקעין; כן נקבע, כי החלפת בעלות באיגוד מקרקעין בדרך של הקצאת המניות מהווה "פעולה" ב"איגוד מקרקעין", ומשכך חייבת במסי מקרקעין.

2. ו"ע (מחוזי ת"א) 19416-10-15 איירפורט סיטי בע"מ נ' מנהל מיסוי מקרקעין ת"א (21.12.17)

העוררת מימשה אופציה להארכת זכות חכירה מול עיריית ת"א. העוררת לא היתה החוכרת המקורית אלא רכשה את זכויות החכירה מחוכרת קודמת, שאף היא לא היתה החוכרת המקורית. נקבע כי פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין עיריית ת"א לא חל בנסיבות של מימוש אופציה על ידי חוכר שאינו החוכר המקורי, והעוררת חויבה בתשלום מס רכישה בגין תשלום דמי החכירה לעיריית ת"א בגין תקופת האופציה המוארכת.

3. ו"ע (מחוזי חי') 24859-01-16 שוורץ נ' מיסוי מקרקעין חיפה

בעלים של מקרקעין התקשר בעסקת קומבינציה במסגרתה קיבל בתמורה מהיזם שירותים לבניית שתי דירות, שטח מסחרי וסכום במזומן. המחלוקת היתה לעניין קביעת שווי המכירה. נקבע כי לאור הקושי בהערכת שווי שירותי הבנייה, היה עדיף אמנם לשום את שווי המכירה לפי שווי הקרקע הנמכרת, אולם שמאי הצדדים הסכימו כי לא ניתן לקבוע שווי ראוי בדרך זו, ולפיכך שווי המכירה נקבע לפי שווי שירותי הבנייה כפי שצפו אותם הצדדים ביום החתימה על ההסכם, תוך התעלמות משינויים תכנוניים ואחרים שאירעו בשלב מאוחר יותר. כן נקבע כי אין לבצע היוון של התמורות שיתקבלו, בין היתר, משום שלא ניתן ללמוד אחרת מההסכם בין הצדדים.

4. ע"מ (מחוזי חי') 49880-06-15 עופר נכסי רעננה בע"מ נ' פקיד שומה חיפה

אחד התנאים הקבועים בסעיף 64 לפקודת מס הכנסה לסיווג חברה כחברת בת הוא כי לציבור אין עניין ממשי בחברה. נקבע כי יש לפרש תנאי זה באופן מרחיב, כך שבמקרה בו הסיווג נבחן לגבי חברת בת, גם חברת האם צריכה לקיים את התנאי, כלומר, גם "עניין ממשי" עקיף של הציבור בחברת הבת לא יאפשר סיווגה כחברת בית; בנוגע לתנאי הנוסף לפיו "כל רכושה ועסקיה של החברה הם החזקת בניינים" נקבע, כי הכנסות דמי ניהול הקניון שהפעילה החברה שסיווגה נבחן ומכירת חשמל לשוכרי הקניון, מספיקות כדי לקבוע שהחברה לא מקיימת תנאי זה ולא תסווג כחברת בית. יש לציין כי עניין זה יכול להשפיע גם על סיווגן של חברות המחזיקות בקניון "כאיגוד מקרקעין".

5. נוהלי גילוי מרצון הוראת שעה (12.12.17)

רשות המיסים פרסמה נוהל שיאפשר לנישומים לתקן דיווחים ולדווח נתוני אמת מבלי שיינקטו כנגדם הליכים פליליים. הנוהל חל על עבירות מס הנקובות בו, לרבות עבירות לפי פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין וחוק מס ערך מוסף. הנוהל קובע תנאים שונים להליך הגילוי מרצון וכן מפרט את דרכי הגשת הבקשה והפרטים שיש לכלול בה. בנוסף, הנוהל מאפשר להגיש בקשה אנונימית בתנאים מסוימים ואף קובע מסלול מקוצר לטיפול בבקשות לגילוי מרצון, וזאת כאשר סך ההון הנכלל בבקשה אינו עולה על 2 מש"ח וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מש"ח בשנת הדיווח. תחולת הנוהל מיום פרסומו ועד ליום 31.12.19, למעט במקרה של הגשת בקשה אנונימית, אז יחול הנוהל רק עד יום 31.12.18.

קישור לאתר הלשכה - http://www.israelbar.org.il/article_inner.asp?catID=8&pgID=390726


תודה לעו"ד מאיה כרמי ממשרד עוה"ד מאיר מזרחי ושות' על עזרתה בהכנת הסקירה.



© 2018 by רועי עזרא, עו"ד